Saturday, November 22, 2008

Psalms 119 and the Code of Maimonides

The Mishneh Torah is divided into 14 books. Before the 14 books is the Hakdamah. The Rambam organized each book in a logical order halacha following from halacha, perek from perek, section from section. At the head of each book there is a pasuk from Nach, this is a heading for the entire book to follow ( and is the essential 'theme'). Following the Pasuk is the table of contents for that book, what halacha sections are where, each of these sections is prefaced by a Koteres, a heading that lists and categorizes all the commandments in that section ( aseh or Lo Ta'aseh). The following chapter is Psalms 119 the Rambam heads 8 of his 14 books with verses from this chapter, as such a keen understanding of this section will no doubt open worlds within the Mishneh Torah. Below is the chapter with the heading verses hyperlinked to their sefer to ease reference.


א אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ-- הַהֹלְכִים, בְּתוֹרַת יְהוָה.ב אַשְׁרֵי, נֹצְרֵי עֵדֹתָיו; בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ.ג אַף, לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה; בִּדְרָכָיו הָלָכוּ.ד אַתָּה, צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ-- לִשְׁמֹר מְאֹד.ה אַחֲלַי, יִכֹּנוּ דְרָכָי-- לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ.ו אָז לֹא-אֵבוֹשׁ-- בְּהַבִּיטִי, אֶל-כָּל-מִצְו‍ֹתֶיךָ.ז אוֹדְךָ, בְּיֹשֶׁר לֵבָב-- בְּלָמְדִי, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.ח אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר; אַל-תַּעַזְבֵנִי עַד-מְאֹד.
ט בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר, אֶת-אָרְחוֹ-- לִשְׁמֹר, כִּדְבָרֶךָ.
י בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ; אַל-תַּשְׁגֵּנִי, מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ.יא בְּלִבִּי, צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ-- לְמַעַן, לֹא אֶחֱטָא-לָךְ.יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה-- לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי-- כֹּל, מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ.יד בְּדֶרֶךְ עֵדְו‍ֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי-- כְּעַל כָּל-הוֹן.טו בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה; וְאַבִּיטָה, אֹרְחֹתֶיךָ.טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע; לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ.
יז גְּמֹל עַל-עַבְדְּךָ אֶחְיֶה; וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ.
יח גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה-- נִפְלָאוֹת, מִתּוֹרָתֶךָ.יט גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ; אַל-תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי, מִצְו‍ֹתֶיךָ.כ גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה-- אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת.כא גָּעַרְתָּ, זֵדִים אֲרוּרִים-- הַשֹּׁגִים, מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ.כב גַּל מֵעָלַי, חֶרְפָּה וָבוּז: כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי.כג גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים, בִּי נִדְבָּרוּ-- עַבְדְּךָ, יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ.כד גַּם-עֵדֹתֶיךָ, שַׁעֲשֻׁעָי-- אַנְשֵׁי עֲצָתִי.
כה דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי; חַיֵּנִי, כִּדְבָרֶךָ.
כו דְּרָכַי סִפַּרְתִּי, וַתַּעֲנֵנִי; לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.כז דֶּרֶךְ-פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי; וְאָשִׂיחָה, בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ.כח דָּלְפָה נַפְשִׁי, מִתּוּגָה; קַיְּמֵנִי, כִּדְבָרֶךָ.כט דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר, הָסֵר מִמֶּנִּי; וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי.ל דֶּרֶךְ-אֱמוּנָה בָחָרְתִּי; מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי.לא דָּבַקְתִּי בְעֵדְו‍ֹתֶיךָ; יְהוָה, אַל-תְּבִישֵׁנִי.לב דֶּרֶךְ-מִצְו‍ֹתֶיךָ אָרוּץ: כִּי תַרְחִיב לִבִּי.
לג הוֹרֵנִי יְהוָה, דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ; וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב.
לד הֲבִינֵנִי, וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ; וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל-לֵב.לה הַדְרִיכֵנִי, בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ: כִּי-בוֹ חָפָצְתִּי.לו הַט-לִבִּי, אֶל-עֵדְו‍ֹתֶיךָ; וְאַל אֶל-בָּצַע.לז הַעֲבֵר עֵינַי, מֵרְאוֹת שָׁוְא; בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי.לח הָקֵם לְעַבְדְּךָ, אִמְרָתֶךָ-- אֲשֶׁר, לְיִרְאָתֶךָ.לט הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי, אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי: כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים.מ הִנֵּה, תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ; בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי.
מא וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה; תְּשׁוּעָתְךָ, כְּאִמְרָתֶךָ.
מב וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר: כִּי-בָטַחְתִּי, בִּדְבָרֶךָ.מג וְאַל-תַּצֵּל מִפִּי דְבַר-אֱמֶת עַד-מְאֹד: כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ, יִחָלְתִּי.מד וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד-- לְעוֹלָם וָעֶד.מה וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה: כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי.מו וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ, נֶגֶד מְלָכִים; וְלֹא אֵבוֹשׁ.מז וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי.מח וְאֶשָּׂא-כַפַּי--אֶל-מִצְו‍ֹתֶיךָ, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי; וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ.
מט זְכֹר-דָּבָר, לְעַבְדֶּךָ-- עַל, אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי.
נ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי: כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.נא זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד; מִתּוֹרָתְךָ, לֹא נָטִיתִי.נב זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְהוָה; וָאֶתְנֶחָם.נג זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים-- עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ.נד זְמִרוֹת, הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ-- בְּבֵית מְגוּרָי.נה זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה; וָאֶשְׁמְרָה, תּוֹרָתֶךָ.נו זֹאת הָיְתָה-לִּי: כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי.
נז חֶלְקִי יְהוָה אָמַרְתִּי-- לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ.
נח חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל-לֵב; חָנֵּנִי, כְּאִמְרָתֶךָ.נט חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי; וָאָשִׁיבָה רַגְלַי, אֶל-עֵדֹתֶיךָ.ס חַשְׁתִּי, וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי-- לִשְׁמֹר, מִצְו‍ֹתֶיךָ.סא חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי; תּוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.סב חֲצוֹת-לַיְלָה--אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ: עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.סג חָבֵר אָנִי, לְכָל-אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ; וּלְשֹׁמְרֵי, פִּקּוּדֶיךָ.סד חַסְדְּךָ יְהוָה, מָלְאָה הָאָרֶץ; חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.
סה טוֹב, עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ-- יְהוָה, כִּדְבָרֶךָ.
סו טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי: כִּי בְמִצְו‍ֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי.סז טֶרֶם אֶעֱנֶה, אֲנִי שֹׁגֵג; וְעַתָּה, אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי.סח טוֹב-אַתָּה וּמֵטִיב; לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.סט טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים; אֲנִי, בְּכָל-לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ.ע טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם; אֲנִי, תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי.עא טוֹב-לִי כִי-עֻנֵּיתִי-- לְמַעַן, אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.עב טוֹב-לִי תוֹרַת-פִּיךָ-- מֵאַלְפֵי, זָהָב וָכָסֶף.
עג יָדֶיךָ עָשׂוּנִי, וַיְכוֹנְנוּנִי; הֲבִינֵנִי, וְאֶלְמְדָה מִצְו‍ֹתֶיךָ.
עד יְרֵאֶיךָ, יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ: כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.עה יָדַעְתִּי יְהוָה, כִּי-צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ; וֶאֱמוּנָה, עִנִּיתָנִי.עו יְהִי-נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי-- כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ.עז יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה: כִּי-תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.עח יֵבֹשׁוּ זֵדִים, כִּי-שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי; אֲנִי, אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ.עט יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ; וידעו (וְיֹדְעֵי), עֵדֹתֶיךָ.פ יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ-- לְמַעַן, לֹא אֵבוֹשׁ.
פא כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי; לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
פב כָּלוּ עֵינַי, לְאִמְרָתֶךָ-- לֵאמֹר, מָתַי תְּנַחֲמֵנִי.פג כִּי-הָיִיתִי, כְּנֹאד בְּקִיטוֹר-- חֻקֶּיךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.פד כַּמָּה יְמֵי-עַבְדֶּךָ; מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט.פה כָּרוּ-לִי זֵדִים שִׁיחוֹת-- אֲשֶׁר, לֹא כְתוֹרָתֶךָ.פו כָּל-מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמוּנָה; שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי.פז כִּמְעַט, כִּלּוּנִי בָאָרֶץ; וַאֲנִי, לֹא-עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ.פח כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי; וְאֶשְׁמְרָה, עֵדוּת פִּיךָ.
פט לְעוֹלָם יְהוָה-- דְּבָרְךָ, נִצָּב בַּשָּׁמָיִם.
צ לְדֹר וָדֹר, אֱמוּנָתֶךָ; כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ, וַתַּעֲמֹד.צא לְמִשְׁפָּטֶיךָ, עָמְדוּ הַיּוֹם: כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ.צב לוּלֵי תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי-- אָז, אָבַדְתִּי בְעָנְיִי.צג לְעוֹלָם, לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ: כִּי בָם, חִיִּיתָנִי.צד לְךָ-אֲנִי, הוֹשִׁיעֵנִי: כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי.צה לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי; עֵדֹתֶיךָ, אֶתְבּוֹנָן.צו לְכָל-תִּכְלָה, רָאִיתִי קֵץ; רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד.
צז
מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ: כָּל-הַיּוֹם, הִיא שִׂיחָתִי.צח מֵאֹיְבַי, תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ: כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי.צט מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי: כִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ, שִׂיחָה לִי.ק מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן: כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי.קא מִכָּל-אֹרַח רָע, כָּלִאתִי רַגְלָי-- לְמַעַן, אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ.קב מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי: כִּי-אַתָּה, הוֹרֵתָנִי.קג מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי, אִמְרָתֶךָ-- מִדְּבַשׁ לְפִי.קד מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן; עַל כֵּן, שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר.
קה נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר, לִנְתִיבָתִי.
קו נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה-- לִשְׁמֹר, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.קז נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד; יְהוָה, חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ.קח נִדְבוֹת פִּי, רְצֵה-נָא יְהוָה; וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.קט נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד; וְתוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.קי נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי; וּמִפִּקּוּדֶיךָ, לֹא תָעִיתִי.קיא נָחַלְתִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ לְעוֹלָם: כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה.קיב נָטִיתִי לִבִּי, לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ-- לְעוֹלָם עֵקֶב.
קיג סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי; וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.
קיד סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה; לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.קטו סוּרוּ-מִמֶּנִּי מְרֵעִים; וְאֶצְּרָה, מִצְו‍ֹת אֱלֹהָי.קטז סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה; וְאַל-תְּבִישֵׁנִי, מִשִּׂבְרִי.קיז סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה; וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד.קיח סָלִיתָ, כָּל-שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ: כִּי-שֶׁקֶר, תַּרְמִיתָם.קיט סִגִים--הִשְׁבַּתָּ כָל-רִשְׁעֵי-אָרֶץ; לָכֵן, אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ.קכ סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי; וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי.
קכא עָשִׂיתִי, מִשְׁפָּט וָצֶדֶק; בַּל-תַּנִּיחֵנִי, לְעֹשְׁקָי.
קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב; אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים.קכג עֵינַי, כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ; וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ.קכד עֲשֵׂה עִם-עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ; וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי.קכה עַבְדְּךָ-אָנִי הֲבִינֵנִי; וְאֵדְעָה, עֵדֹתֶיךָ.קכו עֵת, לַעֲשׂוֹת לַיהוָה-- הֵפֵרוּ, תּוֹרָתֶךָ.קכז עַל-כֵּן, אָהַבְתִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ-- מִזָּהָב וּמִפָּז.קכח עַל-כֵּן, כָּל-פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי; כָּל-אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי.
קכט פְּלָאוֹת עֵדְו‍ֹתֶיךָ; עַל-כֵּן, נְצָרָתַם נַפְשִׁי.
קל פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר; מֵבִין פְּתָיִים.קלא פִּי-פָעַרְתִּי, וָאֶשְׁאָפָה: כִּי לְמִצְו‍ֹתֶיךָ יָאָבְתִּי.קלב פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי-- כְּמִשְׁפָּט, לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.קלג פְּעָמַי, הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ; וְאַל-תַּשְׁלֶט-בִּי כָל-אָוֶן.קלד פְּדֵנִי, מֵעֹשֶׁק אָדָם; וְאֶשְׁמְרָה, פִּקּוּדֶיךָ.קלה פָּנֶיךָ, הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ; וְלַמְּדֵנִי, אֶת-חֻקֶּיךָ.קלו פַּלְגֵי-מַיִם, יָרְדוּ עֵינָי-- עַל, לֹא-שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ.
קלז צַדִּיק אַתָּה יְהוָה; וְיָשָׁר, מִשְׁפָּטֶיךָ.
קלח צִוִּיתָ, צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ; וֶאֱמוּנָה מְאֹד.קלט צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי: כִּי-שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי.קמ צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד; וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ.קמא צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה; פִּקֻּדֶיךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.קמב צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם; וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת.קמג צַר-וּמָצוֹק מְצָאוּנִי; מִצְו‍ֹתֶיךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.קמד צֶדֶק עֵדְו‍ֹתֶיךָ לְעוֹלָם; הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה.
קמה קָרָאתִי בְכָל-לֵב, עֲנֵנִי יְהוָה; חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה.
קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי; וְאֶשְׁמְרָה, עֵדֹתֶיךָ.קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף, וָאֲשַׁוֵּעָה; לדבריך (לִדְבָרְךָ) יִחָלְתִּי.קמח קִדְּמוּ עֵינַי, אַשְׁמֻרוֹת-- לָשִׂיחַ, בְּאִמְרָתֶךָ.קמט קוֹלִי, שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ; יְהוָה, כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי.קנ קָרְבוּ, רֹדְפֵי זִמָּה; מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ.קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה; וְכָל-מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמֶת.קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי, מֵעֵדֹתֶיךָ: כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.
קנג רְאֵה-עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי: כִּי-תוֹרָתְךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי.
קנד רִיבָה רִיבִי, וּגְאָלֵנִי; לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי.קנה רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה: כִּי חֻקֶּיךָ, לֹא דָרָשׁוּ.קנו רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה; כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי.קנז רַבִּים, רֹדְפַי וְצָרָי; מֵעֵדְו‍ֹתֶיךָ, לֹא נָטִיתִי.קנח רָאִיתִי בֹגְדִים, וָאֶתְקוֹטָטָה-- אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ, לֹא שָׁמָרוּ.קנט רְאֵה, כִּי-פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי; יְהוָה, כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי.קס רֹאשׁ-דְּבָרְךָ אֱמֶת; וּלְעוֹלָם, כָּל-מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.
קסא שָׂרִים, רְדָפוּנִי חִנָּם; ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ), פָּחַד לִבִּי.
קסב שָׂשׂ אָנֹכִי, עַל-אִמְרָתֶךָ-- כְּמוֹצֵא, שָׁלָל רָב.קסג שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי, וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.קסד שֶׁבַע בַּיּוֹם, הִלַּלְתִּיךָ-- עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.קסה שָׁלוֹם רָב, לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל.קסו שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה; וּמִצְו‍ֹתֶיךָ עָשִׂיתִי.קסז שָׁמְרָה נַפְשִׁי, עֵדֹתֶיךָ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד.קסח שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ, וְעֵדֹתֶיךָ: כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ.
קסט תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה; כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי.
קע תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ; כְּאִמְרָתְךָ, הַצִּילֵנִי.קעא תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה: כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ.קעב תַּעַן לְשׁוֹנִי, אִמְרָתֶךָ: כִּי כָל-מִצְו‍ֹתֶיךָ צֶּדֶק.קעג תְּהִי-יָדְךָ לְעָזְרֵנִי: כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי.קעד תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה; וְתוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי.קעה תְּחִי-נַפְשִׁי, וּתְהַלְלֶךָּ; וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעְזְרֻנִי.קעו תָּעִיתִי-- כְּשֶׂה אֹבֵד, בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ:כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ, לֹא שָׁכָחְתִּי

Tuesday, November 18, 2008

Din and Rachamim Recap, or How Zaqui can Say what I mean concisely

Since I started thinking about the previous post because of Zaqui, ( May the Merciful One protect and establish him), I decided to send it to him. The following is his clarification of my point:

Midat HaDin and Midat HaRachamim are two levels of how nature interecats with man. Midat HaDin is the system of natural laws, and Midat HaRachamim is the system of laws that apply to certain individuals who are more in line with reality. Both midot are part of nature its just that Chachamim benefit more from both aspects whereas normal people only experience/benefit from one.In Noach's case, since the world became corrupted, it had to be destroyed according to natural law (Midat HaDin) but since Noach was a tzadik and lived in line with reality he was subject to another form of law which is why only he and his family was saved. So when the mefarshim point out an exmaple of Hashem's Midat HaRachamim it just means that the certain individuasl benefited from the second sub-system of Hashem's law.

Friday, November 7, 2008

Rachamim and Din

משוך חסדך, ליודעיך; וצדקתך, לישרי לב
O continue Thy lovingkindness unto them that know Thee; and Thy righteousness to the upright in heart

A few weeks back, I had the great blessing to have spent a shabbat in Rockville Maryland with my good friends the Maroofs, ( Rabbi Josh Maroof is the author of vesomsechel.blogspot.com, a personal favorite as well as the Rav of Magen David Sephardic Congregation). I had the opportunity to see my other good friend Zaqui and he asked me a vey good question.

How can we say that there exists Midat Hadin and Midat Harahamim , whilst maintaining the idea of Achduso, his oneness?

The question is of fundamental significance to our belief system. As you know we are told many times that G' is one . Maimonides explains that the knowledge of the existance of G' is the fundamental truth that all other knowledge is based on and that he is a unity that is incomparable to any conception of One that we could have.( Laws of the fundamentals of the Torah chapter 1 law 5{7})

ה [ז] אלוה זה אחד הוא--אינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם.

Clearly the two attributes of Rachamim and Din cannot exist in such a way that they would imply a duality within G'!

This may be a simple point but I will state it anyway. The midot that we mention with regards to Hakadosh Baruch Hu, are not separate parts within G' but rather they are linguistic mechanisms that we use so that we can best describe an idea that we are utterly incapable of fully grasping. As Maimonides states further on in the Laws of the foundations of the Torah:

ט אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה "ותחת רגליו" (שמות כד,י), "כתובים באצבע אלוהים" (שמות לא,יח; דברים ט,י), "יד ה'" (שמות ט,ג; במדבר יא,כג; דברים ב,טו), "עיני ה'" (דברים יא,יב), "אוזני ה'" (במדבר יא,א; במדבר יא,יח), וכיוצא בדברים הללו--הכול לפי דעתן של בני אדם הוא, שאינן מכירין אלא הגופות; ודיברה תורה כלשון בני אדם. והכול כינויים הם, כמו שנאמר "אם שנותי ברק חרבי" (דברים לב,מא), וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג; אלא משל, והכול משל

9) If so, (That it is explained in the Torah that G' is incorporeal)what does the Torah mean when it says things like, "under His feet" (Exodus 31:18), "written with the finger of God" (ibid), "the hand of the Lord" (Exodus 9:3), "the eyes of the Lord" (Genesis 38:7), "the ears of the Lord" (Numbers 11:1), et cetera? These phrases are in line with the level of understanding of people, who can only comprehend physical existence, and the Torah speaks in terms that we can understand. All examples of this nature are merely attributory. For example, when it says, "If I whet My glittering sword" - does God really have a sword and does He really kill with one?! Such phrases are Mashal, ( parables).

G' does not have parts, however, what is the idea of the two Midot, Din and Rachamim?( Bearing in mind that this is not THE idea or THE explanation since those are impossible).
Midat Hadin can be understood as Natural Law. This is the system that governs planetary motion as well as human interaction. In terms of Midat hadin the laws are set. If you light a match it will burn, if you drop something off of a platform, it will fall.In Parashat Noah it was Midat Hadin that the world be destroyed.The natural system had been abrogated to the extent that the law would have a clear A- B corrolation of corruption to destruction. However, out of Midat Harachamim Noah was permitted to build the Ark and preserve both humanity and the ecosystem, and the world was not destroyed. The question is what is Midat Harachamim such that it can supercede Midat Hadin and it is not a change in G'? In other words, we know that the two attributes are not two parts of G' , what is the relationship of Din to Rachamim such that it is within one idea and not a change?

I believe that the answer, or an approach to one, can be found in a similar question regarding Tefillah. The question in the area of Tefillah is, " How does tefillah work such that you can pray for something and we say that your prayer can be answered and yet it is not a change in G'

Tefillah is not a change in G', as those who worship the stars and their own psyches wish . G' does not change, since G' does not change our prayers can not be attempting the impossible. Tefilla, is a refocusing of Man to be in line with Chachama. In other words Tefilla is a change in Man not G'. When one changes themselves to fit inline with the Briah, they have new laws which are open to them. The system of creation operates differently depending on how you operate with in it, ( this is obvious, nature will deal differently with someone who looks both ways before crossing the street than someone who does not, the first will be protected whilst the second will very likely end up splattered on Madison Avenue, it is the same here if the causes are changed the effects can be assumed to change to suit). In other words, there is one system of laws created by G'. Within this system there are laws of the universe that we percieve like gravity which only demands mass to operate, and there are other laws which only apply to those that are of a certain stature. The second class of laws are just as unchanging as the first but they are also much more demanding. ( Again, if you act in a responsible way you will have a different outcome)

So to in Parashat Noah. The Midas Harachamim of Parashat Noah is that since Noah was at a level of human perfection it meant that he was subject to additional laws.

"And the LORD saw that the wickedness of man was great in the earth, and that every imagination of the thoughts of his heart was only evil continually. 6 And it repented the LORD that He had made man on the earth, and it grieved Him at His heart. 7 And the LORD said: 'I will blot out man whom I have created from the face of the earth; both man, and beast, and creeping thing, and fowl of the air; for it repenteth Me that I have made them.' 8 But Noah found grace in the eyes of the LORD. "

The Midat Harachamim is not that G' changes and allows something to slip by. Rather, the creation of the system of Law in such a way that it has tiers, laws which apply to everyone, and laws which apply to smaller subsets is Midat Harachamim. Both Midat Hadin and Midat Harachamim are systems of cause and effect.The Creator Does Not change, Man changes and if he does he can become subject to new effects, the creation of the World in such a way to provide for Man's perfection is ( as I understand it) Midat harachamim.